מלך מרוקאי: סולן להקת שפתיים חוזר לשורשים בתיאטרון
סמי לזמי, זמר הלהקה האגדית, עושה סוויץ' לתיאטרון ומככב ב"ללה מסעודה", הצגה במרוקאית ובעברית החושפת מורשת חיים שלמה
סמי לזמי, סולן להקת שפתיים האגדית, לא ממש פרש כנפים מאז הטמיעה להקתו את המוזיקה המרוקאית האסלית בדי.אנ.איי הישראלי. אז עכשיו הוא עושה סוויץ' והופך לשחקן ב"ללה מסעודה", הצגה במרוקאית ובעברית שיצאה לאחרונה לדרכה.
"כששרתי בשפתיים, היינו הראשונים להופיע בטלוויזיה במרוקאית, בתוכנית פריים טיים שנקראה 'לגעת בלב'", משחזר לזמי את דרכו מלהקת שפתיים, ששרה בעיקר במרוקאית, ל"ללה מסעודה", הצגה במרוקאית. "היום הרבה יותר קל לצאת מהארון המזרחי, אבל עדיין יש מקומות שבהם אתה מוצא עצמך מתמודד מול תחנות רדיו ותוכניות טלוויזיה, שכבר לא מוכנות לתת במה למה שלא נראה ונשמע עברי-ישראלי".
"שפתיים היא ללא ספק להקה מזרחית-מרוקאית, והיחידים בתחום שזכו בתקליט פלטינה. עם זה אנחנו מופיעים, ועם זה אנחנו מובילים דעת קהל. גם בשביל להתפרנס, וגם בשביל להשאיר מורשת לדור ההמשך".
מה קרה שעברת לתיאטרון? נהיית שחקן?
אז עדיף היום תיאטרון?
ל'מהבול (כלוב משוגעים)
ז'אקו (איתמר מלול) בעל חנות ציפורים מאושפז להסתכלות בבי"ח לחולי נפש עד לדיונו בבית המשפט. בביה"ח הוא מתחבר עם שני חולים ותיקים האחד מכלוף (אריק משעלי) בעל פתיל קצר ופנטזיונר, וז'וז'ו (סמי לזמי) אינפנטיל כבן 50. לאחר התוודעות קלה בניהם מבין מכלוף שיש הזדמנות להרוויח כסף ומציע את שירותיו כעורך דינו של ז'אקו למרות שאין לו שום הסמכה לכך והמרחק בינו ובין סנגוריה הוא שמים וארץ.
השלושה מקיימים היערכות והכנה לקראת משפטו, העניינים מסתבכים כאשר מסתבר שז'אקו הרבה יותר מוטרף מכפי שהיה נראה ומתגלה כסובל מהפרעה של ריבוי אישיות (בעל פיצול אישיות) במשפט המדומה שהם עושים השגעון והטירוף משתלטים ושוברים שיאים.
בהצגה משתתפים אריק משעלי – שחקן קולנוע וטלוויזיה (זינזנה, הכבוד של מרציאנו ועוד) שבעברו הקים תיאטרון מרוקאי והעלה שלאגרים כגון: "ליאון", "מרתי", "הרופא בעל כורחו". משעלי אף הקים את להקת אוריינטל – להקה מרוקאית צעירה וחדשנית.
סמי לזמי – סולן ומקים להקת שפתיים, גדול זמרי הזמר המרוקאי בישראל
איתמר מלול – קומיקאי ובדרן בוגר הסמינר, המוכר לנו בדמות הרוסי המשעשע מתוכניותיו של דידי הררי.
ז'נט סבג: שחקנית קולנוע וטלוויזיה בעלת רפרטואר סרטי ענק כגון: שבעה, זינזנה, הכבוד של מרציאנו ועוד רבים.
אריק משעלי – "בואי"